אמברוסיה ימית

Ambrosia maritima

תמציות עלים משמשות להוספת ניחוח לליקרים. תמציות שימשו ברפואה העממית במצריים לטיפול בסכרת, וכיום מנסים שם לבודד מהם חומרים אנטי סכרתיים. אבקת הצמח קוטלת חלזונות, ובמעבדות שונות מנסים לברר אם יש לצמח פוטנציאל של מדביר חרקים ביולוגי. גרגרי אבקה של מיני אמברוסיה אחדים ידועים כאלרגניים וכגורמים לקדחת השחת, אך בפלורה פלשתינה מצויין שגרגרי האבקה של אמברוסיה ימית אינם אלרגניים.

הצמח גדל בארץ בעבר בחמש גלילות, כולן לאורך מישור החוף. מציאה בודדת ב-1984 בעמק החוּלה מורה על האופי האקראי של תפוצת המין. בעמק עכו גדל המין בחוף הים, אך לא נמצא שם מאז שנות השבעים למאה העשרים. כצמח מעזבה נמצאה האמברוסיה פעמיים בעמק עכו. בחוף הכרמל נמצאים חמישה אתרים לאורך חוף הים ובשולי בריכות הדגים של מעגן-מיכאל, בשמורת חוף דור–הבונים נמצאה האוכלוסייה היפה בארץ בשטח מלוח על חול וכורכר; האמברוסיה שולטת שם יחד עם אשל היאור וליפיה זוחלת. בשרון גדלו לפנים מספר אוכלוסיות, אך כל הצמחים אשר נאספו בסביבות נחל אלכסנדר וחדרה בחמש-עשרה השנים האחרונות הוגדרו כמיני אמברוסיה גרים השונים מא.ימית. מגלילות החוף הדרומיות נרשמה בארבעה אתרים משנות השלושים של המאה ה-20 (עזה, תל-אביב, בני-ברק), אשר כולם נכחדו מאז שנות השבעים. ב-1981 נאספה ע"י אבינעם דנין בחולות ימית בצפון סיני.

בית-גידולו הראשוני של המין הוא בחגורת הפלז'ה של חוף הים ובמְלֵחוֹת חוף. בית-גידולו המשני הם צידי דרכים ומעזבות, לרוב בקרבת חוף הים. במישור החוף גדל לפנים בשטחי חול וחול-חמרה.

בסוג אמברוסיה 43 מינים, הנפוצים בכל העולם, אולם מרכז היווצרות הסוג והמגוון העשיר שלו הוא ביבשת אמריקה. זהו סוג של בני-שיח ומינים חד-שנתיים מואבקי רוח, הדומה באופן חיצוני ובאקולוגיה שלו לסוג לענה (שניהם מואבקי רוח ושולטים במדבריות, חופי ימים ומעזבות), אך התפתח באופן נפרד וקונברגנטי לסוג לענה השייך לקבוצה שונה במשפחת המורכבים. בשלושים השנים האחרונות חדרו לארץ מספר מינים גרים מצפון אמריקה, והם מתפשטים במקומות ונים במישור החוף, פרטים שנאספו בנחל אלכסנדר, נחל תנינים ובתחנת הרכבת חדרה מערב זוהו בעבר כשייכים למין אמברוסיה ימית אך לאחר בדיקת מומחים הובהר שאלו אוכלוסיות של מיני אמברוסיה גרים שמוצאם מאמריקה הצפונית: אמברוסיה מכונסת (A. confertiflora), אמרוסיה צרת עלים (A. tenuifolia), אמברוסיה שסועה (A. trifida) ואמרוסיה לעניתית (A. artemisiifolia).

* פיתוח מישור החוף גרם להכחדת האוכלוסיות שגדלו לאורך חופי הים התיכון. בית-גידולו החופי שרוי בסכנה גדולה.
* הקיטוע רב, יש אוכלוסיות יציבות בחופי ים ואוכלוסיות אקראיות במעזבות.
* ברוב האוכלוסיות מספר הפרטים מועט. הצמח בא ומופיע מדי פעם במקומות שונים. במְלֵחוֹת החוף של הבונים ובנחל אלכסנדר גדלות שתי אוכלוסיות גדולות ויציבות.
* צמח חופים, הגדל לחופי הים התיכון אך נמצא לעתים נדירוּת במפתיע בפנים היבשת בצידי דרכים או בסלעים (בטורקיה), שכיח בחופי הים התיכון של מצריים. אין סכנה עולמית להכחדתו.
* מוגן בשמורות טבע דור הבונים.

יש לשמור על שטחים גדולים של בית-גידולו של המין – חוֹליות חוף ברצועת הפלז'ה ללא פעילות אדם מוגברת ונסיעת רכב-שטח.

בחופים חוליים מסביב לים התיכון. המין תואר מאיטליה וממרכז טורקיה. גם שם הוא גדל הן בחופים חוליים והן במעזבות. נאסף גם בסלעים.

מנתוני התפוצה והזמן שצמחי האמברוסיה נאספו בהם לעשבייה עולה תמונה עגומה: מספר האתרים בישראל הצטמצם באופן דרסטי מאז שנות השלושים-ארבעים של המאה ה-20. למרות שמין זה מופיע גם במעזבות, רוב פרטי האמברוסיה שנמצאו בשנים האחרונות בבית גידול זה שייכים למיני אמברוסיה גרים והתמעטותה של אמברוסיה ימית מבית גידולה הראשוני גרמה גם להתמעטות מספר הצמחים המופיעים במעזבות. רק מחקר יסודי עשוי לברר האם מיני האמברוסיה הגרים דוחקים את האמברוסיה הימית בישראל.

Abou Basha, L.M., el Sayad, M.H., Allam, A.F. and Osman, M.Mm 1994. The effect of Ambrosia maritima (Damsissa) on the viability of Lymnaea cailliaudi; an experimental study. J Egypt Soc Parasitol. 24(3): 513-7.